התחקיר אינו חקירה
- Eran Suss
- 24 בדצמ׳ 2024
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 4 בפבר׳
“To improve is to change; to be perfect is to change often.” Winston Churchill
הצורך להשתפר הינו צורך קיומי. ללא השתפרות אנו עומדים לכאורה במקום, בפועל - צועדים אחורה!
בפרט בימים אלו, ניתן לחוש את תחושת העדר המקצועיות המרחפת מאלינו.
התחקיר הוא שם רע לתהליך מצוין. מדוע?
במילה תחקיר יש את השורש חקר > חקירה > אשמים > עונש = תליה סימבולית בכיכר העיר. הלוגיקה השגויה הזו מולידה חשש / פחד מלהשתתף בתהליך.
עושה המעשה הוא הרבה יותר מהמעשה שעשה. בהפרדה זו מאפשרים שיח פתוח ולקיחת אחריות.
על מנת להמחיש את ההבדלים המהותיים בין שני התהליכים אציג אותם בטבלה:
תחקיר | חקירה |
חיפוש הטעות | חיפוש האשם |
משתתפים בתהליך לוקחים אחריות על הטעות שלהם | איש אינו מודה בטעותו, כולם מאשימים את כולם |
כלי ניהולי המאפשר שיפור מתמיד | כלי נקמה וסגירת חשבון, מטרה ניהולית לסגירת חשבון |
תוצאת התהליך - השתפרות | תוצאת התהליך - מציאת האשם |
"יש הבדל בין תחקיר לחקירה, חקירה מחפשת את האשם , תחקיר מחפש לתקן" |
אנחנו מדברים על תהליך לשימור הטוב ושיפור הרע שנעשה רק על ידי המעורבים בעשייה, במהלכו המשתתפים אינם מחפשים אשמים ולאחריו, לא מטילים סנקציות.
כמו כן, לעיתים קרובות מבוצע תהליך שמבוסס על הסבר מכוון אירוע, הנותן הבנה מדוע האירוע התרחש ומכאן הדרך קצרה לפתרון נקודתי.
כאשר ארגונים מעוניינים לעשות תהליך עמוק יותר ולבצע תחקיר באופן נכון, ניתן למצוא הסבר רוחבי, להתרחשות האירוע שמייצר הבנה שורשית לקיום הבעיה וזו הדרך לטיפול שורשי ורוחבי בכשל – וכך ניתן יהיה ליצור תהליכי שיפור מתמידים.
תגובות